תגיות

, , , , ,

בספר הראשון, איתן וייט, תושב גטלין, הקטנה והמנומנמת שבדרום ארצות הברית, חשב שעיר הולדתו היא המקום המשעמם ביותר בעולם שבו שום דבר לעולם לא משתנה. עד שהוא פגש את לינה דוקיין, שגילתה לו עולם סתרים מרתק שבו יש יצורים מכושפים, טובים ורעים. בין היצורים האפלים לאלה המוארים ישנו מאבק לחיים ולמוות, שהיה אמור להגיע לסיומו עם יום הולדתה של ה-16 של לינה ועם בחירתה באחד הצדדים. אבל – תופעת לוואי קטנה – ההחלטה על התחייבות לאחד הצדדים, תוביל באופן מיידי למותם של חברי הקבוצה שלא נבחרה. אולם, אל דאגה, קרו מספר דברים הנחשבים לדרמטיים (כמו אמא מרושעת, סיפור אהבה מימי מלחמת האזרחים, ועוד) ולינה (כמובן) לא בוחרת צד. אפלה יפהפייה

הספר השני מתחיל קצת אחרי סיומו של הראשון, ובו, בעקבות המאורעות הקודמים לינה מתמודדת (או יותר נכון – לא מתמודדת) עם האובדן שספגה ומאחר והיא חשה שזה באשמת הקשר שלה עם איתן, היא מתחילה להתרחק ממנו. איתן, רדוף בידי חזיונות מוזרים, מוצא את עצמו מנסה לשמור על הקשר עם לינה תוך התמודדות עם קשרים חדשים (שלו ושל לינה). ובעודו מנסה למנוע מלינה ללכת בדרך ממנה אין חזרה הוא נחשף לכמה גילויים על אנשים שהוא מכיר ואוהב, ומגלה כי הוא לא אדם רגיל, כפי שחשב עד עתה.

"יצורים יפהפיים" אומנם השתייך לז'אנר של "דמדומים", אבל היה ספר קריא מאוד, חביב ולא מעצבן (בניגוד לגרסה הקולנועית האיומה שלו), כזה שנחמד לקרוא, אבל ששוכחים מהר. "אפלה יפיפייה", לעומת זאת, טרחני, כאוטי (עוד יותר מהראשון) ונמרח יתר על המידה. עם זאת, יש להודות, כי היה משהו חמוד בחתולה וכן,,, גם ברידלי ולינק שאמורים להיות הסיידקיקים אבל הרבה יותר מעניינים מהזוג הראשי לטעמי. בקיצור, הספר מתאים למעריצים השרופים במיוחד של "יצורים יפהפיים".

ואם "אפלה יפיפייה" מצא חן בעיניכם, כדאי לכם לבדוק את "נפילה" של לורן קייט:

http://wp.me/p3KE2h-5p

אפלה יפהפייה, קאמי גרסיה ומרגרט סטוהל, מאנגלית: יעל ענבר, מטר, 496 עמ'

מודעות פרסומת