תגיות

, , ,

אולי זו היתה הידיעה העמומה על תרגום הספר השלישי בסדרה או שמא היתה זו ערימת פרקי הטלוויזיה שממתינים לצפייה (והדחף הבלתי נשלט להשוות תמיד בין הספר לסדרה) אבל אין ספק שמשהו עבר עליי כשהתעלמתי מהאזהרות החמורות של אחת מחברות הבלוג ונטלתי את הכרך האימתני של 'הנוכרייה' לידי.

עלילת הסיפור טיפונת מסובכת אבל נשתדל לפשט את העניינים: 

קלייר רנדל, אחות קרבית לשעבר, חוזרת בשנת 1945 מהמלחמה (זו מלחמת העולם השנייה בשביל הקורא המודרני) ומתאחדת עם בעלה פרנק, שעבד בזמן המלחמה במשהו סודי להחריד (כלומר: הם לא נפגשו המון זמן). כשקלייר מטיילת בסביבה היפהפיה של סקוטלנד, היא נתקלת באחד ממעגלי האבנים העתיקים הפזורים ברחבי האיים הבריטיים. פרנק מתלהב מהעניין וגורר אותה לצפות בטקס של (ספק) מכשפות שנערך שם עם שחר.

קלייר נוגעת באחת האבנים בטעות (יש קטע שלם על זה שהם כמעט מתגלים והיא שוכחת שם משהו – אבל אני לא אלאה אותכם) וחוזרת לעבר, אל סקוטלנד של 1743, ארץ שסועת מלחמות וסכסוכי גבול בין־שבטיים (כיף!). שם היא נתקלת בקפטן אנגלי, בן דמותו של פרנק אהובה – אך מתברר שהוא אולי דומה לו אך בהחלט אינו אותו אדם. נוכרייה

קלייר (הנקראת הנוכרייה בפי הסקוטים – ומכאן שם הספר) נתקלת בבני שבט מקנזי וגורלה נקשר בגורלם ובגורל מצודת ליאוך. בשל אינטריגות פנימיות והצורך למנוע מהאנגלים לתפוס אותה היא נאלצת להתחתן עם לוחם סקוטי צעיר בשם ג'יימי המבוקש על ידי האנגלים (וכן – אני יודעת, היא כבר נשואה – אבל האם היא נשואה? מאחר ופרנק לא נולד עדיין….). קלייר מוצאת את עצמה (די באשמתה רוב הזמן) מעורבת בתככים של אדוני אחוזות ומרגלים, מואשמת בכישוף ועוד ועוד.

את שאר זמנה קלייר מבלה בניצול הידע הרפואי שלה כדי לרפא חולים ובלהתלבט בין שני הגברים שהיא נשואה להם. כאשר ניסיונותיה לחזור אל מעגל האבנים מצד אחד והעובדה שג'יימי מבוקש על ידי האנגלים מצד שני מכניסים את השניים לצרות.

נו…אתם בטח אומרים, מה רע? הרי נשמע כאילו מדובר ברומן רומנטי היסטורי חביב הנע בין שתי תקופות היסטוריות שונות!

אז באמת רוב הזמן הספר נחמד למדי, קלייר אומנם טיפונת מעצבנת ולא ברור לי למה ג'יימי מתאהב בה אבל גבלדון פשוט פטרה את בעיית האנכרוניזם שתוקפת את רבות מגיבורות הרומנים הרומנטיים ההיסטוריים בכך שקלייר באמת באה מתקופה אחרת – אז ברור שיהיו לה בעיות עם מעמד האישה.

שלושה דברים שממש הפריעו בספר היו: א. האורך (זה ספר שממש מכביד על פרקי הידיים). מבחינתי אפשר היה לעצור אחרי שקלייר חוזרת למעגל האבנים ואני הייתי מרוצה (ולא, לא עשיתי לכם ספויילר – ברור שהיא חוזרת למעגל האבנים!) במיוחד כשמדובר בסדרה. ב. רצינות היתר וחוסר ההומור.ג. סצנת האונס (יש כמה ניסיונות אבל ביצוע אחד בלתי נשכח – במובן הרע) והבריחה מהכלא פשוט הרגו אותנו (בעיקר בגללם הוצאה האזהרה).

אז האם נהניתי? בעיקרון כן, הרי אני ממש אוהבת רומנטים היסטוריים. הבעיה – אפילו גבלדון עצמה לא חשבה שמדובר ברומן רומנטי אבל ההוצאה שלה אמרה שזה יימכר יותר טוב ככה – אז מי היא שתתווכח?! וכיום מדובר בכמות די גדולה ופנאטית של מעריצים בחו"ל אז בכלל….

האם אני אקרא את ההמשך (אם פרקי היד שלי אי פעם יתאוששו…)? תלוי, כמובן, בסדרת טלוויזיה….

נוכרייה, דיאנה גבלדון, מאנגלית: ארז אשרוב, כנרת,2009, 876 עמ' – ספר ראשון בסדרה

Outlander, Diana Gabaldon, 1991

דרך אגב – הספר יצא בבריטניה ואוסטרליה תחת השם Cross Stitch. 

 

מודעות פרסומת