תגיות

, ,

גיבורת הסיפור והמספרת בגוף ראשון שלו היא ג'יין אייר. ג'יין היא בחורה צעירה, פשוטת מראה וחסרת כל, אשר התיימתה מהוריה בעודה תינוקת. עוז רוחה עוזר לה להתגבר על קשיי ילדותה, והיא שואפת לבנות לעצמים חיים רחבים ומאושרים ככל שביכולתה. היא מוצאת לעצמה עבודה כמחנכת לילדה באחוזה בשם תורנפילד הול, שם היא מפתחת מערכת יחסים שתשנה את חייה עם מר רוצ'סטר, מעסיקה הבלתי צפוי ובעל סוד האפל.  Painting_of_Brontë_sisters

סביר להניח שתקציר העלילה הזה נשמע לכם מוכר גם אם לא קראתם את הספר או צפיתם באחת משלל הגרסאות המצולמות שלו (ויש הרבה מאוד מהן – לנו, משום מה, יש חולשה מוזרה לגירסה הלא פופולרית עם טימותי דלטון). 'ג'יין אייר' היא קלאסיקה ספרותית שהיוותה מקור השראה והשפעה על שלל יצירות שבאו בעקבותיה, בייחוד על הז'אנר הרומנטי, אבל לא רק עליו.

אפשר לבחון את הספר משלל נקודות מבט, ואכן נכתבו עליו אין ספור פרשנויות וניתוחים מעניינים (וגם על המחברת, שרלוט ברונטה, שחייה, וחיי אחיותיה אמילי ואן, מרתקים וקודרים לא פחות מספריהן). אבל הסוגיה שככל הנראה תמיד הכי מעניינת את הקורא הממוצע העומד לפני קלאסיקה ספרותית ותיקה, היא: האם הוא עדיין יכול להנות מקריאת הספר, או שמא השנים הפכו את הספר למאובן שרק בעלי תואר בספרות יהנו ממנו?

מידת ההנאה שלכם מקלאסיקה ספרותית תלויה בטעמכם האישי, ממש כמו בקריאת כל ספר. אצלנו, למרות שהיא בת הברונטה המפורסמת ביותר, שרלוט ברונטה קצת שנויה במחלוקת. אף אחת מאיתנו לא חיבבה את 'וילט' (הספר האחרון שהיא כתבה והשני שתורגם  לעברית) והוא הוגדר באופן כללי כ"ג'יין אייר, בלי החלקים הטובים." ל'ג'יין אייר' יש אצלנו גם מעריצות נלהבות שחושבות שהרומן מרגש ונוגע ללב, וגם כאלה שחושבות שג'יין נורא שיפוטית (אם לא ממש בעלת דעות קדומות), שיש יותר מדי צירופי מקרים בספר ושהסוף קצת חלש. ג'יין אייר

בכל מקרה, אנחנו מאמינות שתמיד יש ערך בלקרוא את הקלאסיקות שעיצבו והשפיעו על הספרות ולגבש עליהן דעה עצמאית (אלא אם כן הספר לגביו אתם מתלבטים הוא "יוליסיוס" של ג'יימס ג'ויס, ואז כל מה שיש לי לומר לכם הוא שהחיים יותר מדי קצרים!). גם אם תחליטו שג'יין הקטנה היא לא לטעמכם – הקריאה תיתן לכם פרספקטיבה מעניינת על השינויים שהתרחשו בספרות במהלך השנים.

ג'יין אייר, שרלוט ברונטה – כל תרגום שתרצו

Jayne Eyre, Charlotte Bronte, 1847

עוד הרהורים על  ג'יין אייר:

ביקורת של אריק גלסנר 

סקירה וביקורת של אריאנה מלמד