תגיות
הסופרת המתבודדת סנה ריצ'רדס מתעוררת משנתה במקום לא מוכר וללא שום זיכרון איך הגיעה לשם. מהר מאוד סנה מבינה שהיא סוממה, נחטפה והובאה לבית מבודד בלב השממה המושלגת של אלסקה. כשהיא חוקרת את הבית הנעול, היא מגלה שמי שחטף אותה יודע עליה פרטיים אישיים ביותר, ושהיא לא היחידה שנכלאה בבית. יחד איתה נמצא ד"ר אייזק אסטרהולדר, איתו היא חולקת עבר בעייתי. כדי לשרוד, השניים חייבים לשתף פעולה ולפענח את חידת חוטפם.
"מאד ויין" הוא אחד מאותם ספרים מסתוריים בהם הכריכה והשם לא ממש עוזרים להבין לאיזה ז'אנר משתייך הספר (ולפעמים, אפילו על מה הוא). האם הספר קרוב ל"חמישים גוונים" של א.ל ג'יימס, או ל"חדר" של אמה דונהיו? האם זהו בכלל ספר מתח? האם 'מאד ויין' זה איזשהו מושג אירוטי? האם זה אחד מאותם ספרים בהם הגיבורה מתאהבת במישהו שמתעלל בה? והכי חשוב, האם יש פה בכלל סיפור אהבה? 
ובכן, "מאד ויין" הוא מותחן פסיכולוגי וסיפור אהבה קודר ואפל. יש בו משהו שמאזכר קלות (לנו לפחות) את הספרים של ו.ס. אנדרוז (רק בלי הגילוי עריות…), והוא כולל קפיצות בין זמנים. סנה והגבר שניצב מולה אינם גיבורים מושלמים. שניהם דמויות פגומות להפליא, ולזכותה של הסופרת ייאמר כי היא משתמשת בפגמים אלה לא רק כאיפיון שטחי של הדמויות אלא כמנוע מרכזי לעלילה. ולא, "מאד ויין" הוא לא מונח אירוטי, ופירושו מוסבר בגוף הספר (כמו גם הסוס נדנדה על הכריכה). אנחנו היינו יכולות לחיות בלי זה – אבל מי יודע? אולי זה אחד מאותם ביטויים שנראים יותר הגיוניים כשאתה דובר אנגלית.
כמו שבטח כבר הבנתם, זה לא ממש הספר שכדאי לכם לקחת אם אתם מחפשים ספר קליל ועליז, או ספר שיאושש את אמונתכם בכך שאהבה מנצחת הכל. למעשה, אחת מאיתנו תיארה את ההרגשה שמתקבלת כשקוראים אותו כזהה לתחושת ההצטמררות שחווים כששומעים כלי ממתכת נשרט. ובכל זאת – מדובר בספר מרתק – והכי חשוב (לנו ואם אתם קוראים אותנו אז כנראה גם לכם…) – רומנטי. הוא אומנם סובל קצת ממחסור בליטוש ומכמה חורים בעלילה (היינו מרחיבות על זה – אבל אז ממש היינו הורסות לכם את הספר), אך על אף כל זאת, כל בנות הבלוג נשבו בקסמו האפל. ועדיין, אין פה סוף טוב, אז קחו את זה בחשבון.
מאד ויין, טארין פישר, מאנגלית: יעל אכמון, הוצאת אהבות, 2014, 318 עמ'
Mud Vein, Tarryn Fisher, 2014
הרומן הרומנטי שלי 