חייה של העיתונאית הצעירה והשאפתנית קיטי לוגן מתנפצים לרסיסים כשמתברר שכתבה שפירסמה בתכנית הטלוויזיה בה היא עובדת היתה מוטעית, והמורה אותו האשימה בניצול מיני של תלמידותיו היה חף מפשע. קיטי הופכת לידועה לשמצה בעצמה; דירתה היא מטרה להתקפות ונדליסטיות; משפחתה וחלק מחבריה מתנכרים לה; החבר שלה עוזב אותה; החבר הכי טוב שלה סטיב לא מסתיר את אכזבתו ממנה; היא מפוטרת מעבודתה בטלוויזיה ובקושי מחזיקה בעבודתה במגזין תודות לידידותה הקרובה עם העורכת והמייסדת קונסטנס, והכי גרוע – היא מפקפקת בעצמה.
אבל קיטי לא מוכנה לוותר על עיתונאות, וכשקונסטנס מתה, היא מקבלת על עצמה לכתוב לזכרה את הכתבה שקונסטנס התחרטה שלא כתבה. זו ההזדמנות האחרונה של קיטי לעשות משהו עבור חברתה והמנטורית שלה, ולגאול את המוניטין שלה עצמה. אלא, שהמטלה לא פשוטה. קיטי לא יודעת מה היה הרעיון של קונסטנס, וקצה החוט היחיד שלה הוא רשימה של מאה שמות.
כדי לעמוד במטלה (ובדד ליין בלתי אפשרי של שבועיים) קיטי מתחקה אחרי האנשים ברשימה, ופוצחת בתהליך שיבנה מחדש את חייה ויביא לה אהבה. 
הרעיון שבבסיס "מאה שמות" מאוד דומה לזה שבשני הספרים הקודמים של ססליה אהרן שיצא לנו לקרוא – "נ.ב אני אוהב אותך" ו"פגישה עם החיים" – אשה צעירה שמצויה בשפל בעקבות חוויה קשה שטלטלה את חייה, עוברת תהליך ובונה מחדש את חייה. וכמו בספרים הקודמים, הספר הוא הכלאה של ספר עזרה עם צ'יק ליט. אבל ב"מאה שמות", משהו לא עובד, לטעמנו הדבר נובע מבחירתה של אהרן להתעלם כמעט לחלוטין מסוגיות כמו אחריות אישית, כפרה ומחילה. אהרן אומרת לנו שקיטי מצטערת ו(לא במישרין) שבנורמות של ימינו, זה יכול לקרות לכל עיתונאי. וזה לא שאני חושבת שקיטי היא אדם רע שצריך להעלות על מוקד בגלל מה שהיא עשתה; אבל, זה שהיא ממש ממש רוצה להמשיך להיות עיתונאית ומאמינה שהיא טובה בזה, לא אומר שזה רעיון טוב. יש טעויות שאי אפשר לקחת בחזרה או לתקן, ואולי הן צריכות לשנות את חייך (ואם ממש נדייק בהתחלה קיטי די מצטערת על מה שקורה לה כתוצאה מהטעות ופחות על מה שהיא עשתה).
חוסר האמפתיה שלי כלפי קיטי, והדיון המוחמץ, הטילו את צילם על הספר וגרמו לי להתאכזב ממנו. אבל, למרות שזהו ספרה החלש ביותר של אהרן שיצא לי לקרוא, הוא עדיין מאוד קריא, ובהחלט רומנטי – כמעט כול הדמויות (שברובם מאוד נחמדות ומעניינות) מוצאות אהבה… כך אם אתם מחפשים משהו רומנטי, הוא יכול להוות אפשרות, אבל אותנו הוא הותיר עם מעין טעם לוואי.
מאה שמות, ססליה אהרן, מאנגלית: דנה אלעזר הלוי, כנרת, 2015, 349 עמ'
2012 ,One Hundred Names, Cecelia Ahern
הרומן הרומנטי שלי 