תגיות

, , ,

יום אחד עולה לאוטובוס ההסעה לבית הספר נערה אדומת שיער, גדולה, עם בגדים משונים… ולא מוצאת מקום לשבת  בו כי לכולם כבר יש מקומות קבועים. פארק, נער חצי אסייתי (קוריאני מצד אימו) וחצי אמריקאי (מצד אביו האירי) נכנע לנימוסים המושרשים בו ומאפשר לה לשבת לצידו. הוא לא יודע שקוראים לה אלינור ושהיא הולכת להיות האהבה הראשונה שלו.

"אלינור ופארק" הוא רומן נעורים נעים וחמוד המתרחש בשנות השמונים (1986 אם להיות מדויקים). הספר קופץ מנקודת המבט של אלינור לקולו של פארק, אך הקפיצות אינן מעיקות על הקורא ומאפשרות קריאה רציפה עם נקודת מבט רחבה.

בניגוד לספרים רבים בימינו – פארק ואלינור לא מסתכלים אחד בשני וישר מתאהבים – זה לוקח זמן והרבה נסיעות אוטובוס ונבנה על סמך עניין משותף (קומיקס ומוזיקה). אולי בגלל זה הסיפור ממוקם בשנות השמונים – אז, עוד היית צריך להקדיש קצת זמן כדי להכין למישהי קסטה עם שירים שהיא תאהב… אלינור ופארק

הדמויות עצמן ריאליסיטיות, ומרגישות כמו כמו בני נוער אמיתיים – רק מקסימים יותר – והמוזרויות שלהם מוצגות בהקשר – הבגדים המוחצנים של אלינור הם בעצם הסוואה לעוני ולגופה המתפתח; פארק לא מוכן להודות שהיא חברה שלו כי היא מוחצנת ושונה… (אם כי עדיין לא ברור לנו למה אלינור רוצה כל הזמן לאכול את הפנים של פארק…).

תוך כדי סיפור האהבה הספר נוגע בנושאים קשים כמו הטרדה מינית, מציאת זהות עצמית, זהות אתנית, התפרקות התא המשפחתי ועוד, אך הוא גם עוסק בדברים שמעסיקים בני נוער כמו איך אני נראית בבגדי התעמלות והגליון האחרון של באטמן. לשני הגיבורים יש בעיות מבית (לפארק יש בעיות זהות מול אביו ואחיו הכל אמריקאים ולאלינור יש בית הרוס, אבא חורג מהגיהנום ועוני). לשניהם יש רגשי נחיתות בבית הספר על אף שהם תלמידים מצטיינים ושניהם אוהבים מוזיקה וקומיקס. והיומיומיות השגרתית הזאת של בעיותיהם, היא חלק ממה שהופך את הסיפור הפשוט הזה על נער ונערה ואהבה ראשונה בבית ספר לנגיש.

הספר משאיר טעם מתוק. הוא נסגר בסוג של סוף פתוח, אבל לא כזה שזועק לכם שהמחברת בנתה על ספר המשך, אלא כזה שנותן לקוראים לדמיין בעצמם מה יהיה הלאה… ויש בספר הזה מתיקות של אהבה ראשונה מהסוג הישן, הנבנית לאט, לכן, למרות שהגיבורים בני שש עשרה (ואצלנו בספרייה סווג הספר משום מה כספר לבני נוער) הוא מומלץ גם למבוגרים. מקסים ונעים לקריאה.

אלינור ופארק, ריינבו ראוול, מאנגלית: כנרת היגינס דוידי, מטר, 2015,  356 עמ' 

Eleanor & Park, Rainbow Rowell, 2012

טעימת קריאה תמצאו כאן

 

מודעות פרסומת