תגיות
בקיץ בו היתה בת שש עשרה לוסי שרידן ביקרה בפעם האחרונה בעיירה סאמר ריבר בה התגוררה דודתה האהובה שרה. בערב האחרון שלה שם, היא נשלפה ממסיבה פרועה בידי מאסון פלטצ'ר בן התשע עשרה, בו היתה מאוהבת בסתר, שהתנהג בצורה מגוננת מדי לדעתה, ולמחרת דודתה החזירה אותה מוקדם מן המתוכנן לביתה, ובמשך שלוש עשרה השנים שבאו אחר כך, דודתה נפגשה איתה רק מחוץ לעיר.
רק כשהיא חוזרת לעיירה, בעקבות מותן הפתאומי של שרה ובת זוגתה והפיכתה ליורשתן, ומגלה גופה מוסתרת בביתן, לוסי מבינה באיזה סכנה היתה נתונה באותו קיץ. לוסי משתכנעת שהמוות של דודתה איננו מקרה, וביחד עם מאסון, שעדיין סובל מנטייה לגונן יותר מדי, היא מנסה לגלות את האמת. 
ג'יין אן קרנץ הוא אחד משלל שמות העט בהם משתמשת הסופרת הפורייה ג'יין אן קסטל קרנץ. בעברית ראו אור ספרים שפרסמה תחת השם אמנדה קוויק שהינם תקופתיים עם אלמנטים של מתח ולפעמים על טבעיות, וספרים שפרסמה תחת השם ג'יין אן קרנץ והינם עכשווים עם אלמנטים של מתח ועל טבעיות. "דרך הנהר" הוא רומן מתח עכשווי (ללא על טבעיות) שמסופר לסירוגין מנקודת המבט של לוסי ומאסון. למרות שיצא לנו לקרוא הרבה ספרים של הסופרת (תחת שני השמות) היא איכשהו לא בראש רשימת הסופרים האהובים של אף אחת מאיתנו. יש משהו בדמויות ובעל טבעיות שבספריה שלפעמים קצת מעצבן אותנו, והאנכרוניזם שבספרים התקופתיים גורם לחובבות ההיסטוריה שלנו לחרוק שיניים. אבל "דרך הנהר" היה מהנה בעינינו. למרות שהספר עוסק בנושאים אפלים כמו אונס, סחיטה ורצח, הוא לא קודר וכבד, אלא יש בו משהו נעים מאוד, ולפעמים גם די משעשע. ולמרות הדיבורים על עקשנותם ושתלטנותם, לוסי ומאסון הם גיבורים חביבים עם סיפור אהבה מתוק. אולם, אני חושדת שבמידה ואתם מעריצים נלהבים של הסופרת, זה אולי סימן רע עבורכם שאנחנו חיבבנו את הספר…
דרך הנהר, ג'יין אן קרנץ, מאנגלית: ליאורה כרמלי, אור עם, 350 עמ'
River Road, Jayne Ann Krentz, 2015
הרומן הרומנטי שלי 