מקיילה ליין, המכונה מק, הגיעה לאירלנד כדי להשיג תשובות על הרצח הלא מפוענח של אחותה הגדולה. חקירותיה הניבו שאלות חדשות ואמיתות כואבות, אך לא תשובות מלאות.
מק גילתה שהיא ואחותה מאומצות, שיש בעולם יצורים על טבעיים ושלה ולאחותה יכולת ייחודית לראות ולחוש אותם, שהעולם עומד בפני סכנה נוראית ושהגעתה לדבלין העמידה אותה בלב התסבוכת והסכנה – בייחוד בגלל חוסר היכולת שלה למלא את פערי המידע שלה. מק לא יודעת במי היא יכולה לבטוח, היא לא בטוחה מה בדיוק קרה לאחותה, היא מצליחה להינצל ממוות מספר פעמים, אבל ההישרדות נהיית יותר ויותר קשה, ובפעם האחרונה היא ניצלה בקושי רק תודות לאכילת בשר אנסילי (פיות אפלות) – אקט ממכר בעל השלכות אפלות.
כדי ללמוד על מורשת משפחתה ועל הפיות מק תיכננה להכנס למנזר רואות השי. אך בדרכה לקבל תשובות מבחור חמוד ומיסתורי שפגשה באוניברסיטה, היא נתקלת בשיסא-דו – ספר עתיק ומרושע המשחית כל מי שנוגע בו, שכל מכריה החדשים מעוניינים בו. למרות שהיא מגלה כיצד הספר עובר ממקום למקום, היא אינה חולקת את המידע הזה עם בארונס, המעסיק/מגן/שותף/בעל בית שלה וגם לא עם ו'ליין – נסיך פיות קטלני ויפהפיה העוזר לה מפעם לפעם (כשזה מתאים לו). בעוד מק מנסה לגלות איך לאתר את הספר מבלי לשתף את שותפיה הלא מהימנים, היא מסתבכת גם עם אחוות רואות-השי בגלל ההברזה שלה, כאשר מנהיגתן ממילא לא מחבבת את מק (וזאת בלשון המעטה). 
בינתיים, הזמן הולך ואוזל עבור האנושות כולה. החומות בין העולמות נחלשו, ואם הטקסים שאמורים להתבצע בליל כל הקדושים לא יעבדו, בני הפיות הגרועים ביותר ישתחררו מכלאם וייהפכו את העולם האנושי למגרש המשחקים שלהם, דבר שלא ייגמר בטוב למק…
הספר נגמר ב"המשך יבוא" די מזעזע, במיוחד אם את אישה. אם כי אולי זה לא אמור להפתיע, כי מונינג רימזה על זה עוד מהספר הראשון (בכל זאת – פיית מות תאווה…). בלי לעשות יותר מדי ספויילרים נגיד רק שכן, מי שאתם חושבים סובלת מתקיפה מינית, ולא – זה לא מי שאתם חושבים שמבצע אותה.
'קדחת פיות' היה ספר מאוד מאכזב מבחינתנו, ולא רק בשל הסיום המזעזע שלו. מדובר בספר "filler", כזה שלא ממש תורם משהו להתפתחות של הסדרה. לכאורה, קורים הרבה דברים: דרואידים צצים, תיאוריות חדשות על ג'ריקו מועלות ואנחנו מקבלים קצת רקע על עולם הפיות. אבל בפועל, מק פשוט מסתובבת בחוסר מעש ומעצבנת דמויות שונות מבלי לקבל הרבה מידע, חוץ מזה – לא קורה הרבה עד הסוף שהיה לא ברור ומאוד מבולגן ונגמר בהמשך יבוא מזעזע מצד אחד ומעצבן מצד שני. החזרה המתמדת על אירועי הספרים הקודמים די תורמת לתחושת הדשדוש במקום – זה היה יותר מדי בשבילנו, ואנחנו אפילו לא זכרנו כל כך טוב את הספרים הקודמים (אל תשפטו אותנו! עבר הרבה זמן, והרבה ספרים!)
אז האם לקרוא את הספר? אם אתם מכורים – כדאי לחכות עד שהספר הבא יצא (כנראה עוד שנה…) ואז להתעצבן מהנוכחי ולעבור ישר הלאה עם תקווה לשיפור. אם אתם לא מכורים – אפשר לוותר (אם כי אם לא תקנו את הספר לא בטוח שיתרגמו את הספר הבא….דילמה…). חבל….
קדחת פיות (ספר שלישי בסדרת קדחת), קארן מארי מונינג, מאנגלית: ורד טוכטרמן, יניב, 2016, 326 עמ'
Faefever, Karen Marie Moning, 2008
הרומן הרומנטי שלי 