תגיות
כשויקטוריה משתחררת ממערכת האומנה בגיל שמונה עשרה, אין לה חלומות או תוכניות לעתיד, אלא רק זיכרונות רעים מן העבר, של דחייה ובגידה. ויקטוריה נאלצת לישון ברחוב עד שהיא מוצאת דרך להתפרנס מאהבתה לפרחים ומידיעתה את שפת הפרחים – דרך ויקטוריאנית להעביר רגשות, כשכל פרח מסמל רגש.
היא מתחילה לבנות לעצמה חיים אמיתיים, רוכשת חברים ומתאהבת במגדל פרחים צעיר בעל קשר מסתורי לעברה. אבל, השלכות העבר והספקות אינם מרפים מויקטוריה, שמבינה עם הזמן, שעליה להתמודד אתו או לוותר על אהוביה.
ספר מר-מתוק ויפיפה על הקשיים שחווה ילדת אומנה עם צאתה מהמערכת.
שפת הפרחים, ונסה דיפנבאו, מאנגלית: אורטל אריכה, כנרת, זמורה – ביתן, 351 עמ'
הרומן הרומנטי שלי 