תגיות

,

בטרם חלמה א' ל' ג'ייימס על חמישים גוונים, והרבה לפני שסילביה דיי נחשפה, היתה שירלי קונרן עם "תחרה".

הספר מספר על ארבע נשים – ידידות משכבר הימים –  המגיעות, כל אחת מסיבותיה שלה, לפגוש שחקנית מפורסמת  וידועה לשמצה, בבית מלון בניו יורק. כל אחת מופתעת לראות את רעותה.

מתברר כי השחקנית, לילי, זימנה את ארבעתן כדי לקבל תשובה לשאלה מי מהן היא אמה.  

וכך, כדי להגיע לתשובה נפרש עברן של הנשים מאז פגישתן בפנימייה יוקרתית לבנות.  

הספר אינו רומנטי במובנו הרגיל ואינו בבחינת "יותר סקס מעלילה" כמו רבים מהספרים של ימינו. בסיסו של הספר נעוץ בחברות אמיצה בין ארבעה נערות אשר שורדת משברים, מרחק, קריירה וכן, גם גברים.

קשה שלא להתאהב בנשים המוצגות בספר וקשה עוד יותר לא להתאהב בעבדאללה – הנסיך (שהופך למלך) בעל החיבה לדגי זהב.

ובעוד שאני חיבבתי במיוחד את פייגן הדעתנית (ולא, אין לזה קשר לרומן שלה עם הנסיך) הרי שכל הדמויות (למעט לילי) הן דמויות שקל להתחבר אליהן.

הספר באנגלית ובעברית שוהה זה שנים בספרייתי, והעיבוד המוצלח למיני סדרה כיכב בתור הממתק הטלוויזיוני שלי במשך זמן רב, ולכן זה נפלא לראות אותו שוב מוצע למכירה כדי שעוד דור של קוראות ייחשף אליו. 

מומלץ באהבה רבה. 

תחרה, שירלי קונרן, מאנגלית: נורית יהודאי, זמורה-ביתן, 719 עמ'

תחרה